Page 55 - זמן שימור-אמנון בר אור

‫הידוע מראש הוא התפוררות מוחלטת‪ ,‬והישן מפנה מקומו לחדש כעניין שבשגרה‪.‬‬
‫השימור עשוי להיתפס כקריאת תיגר על השאיפה האנושית לקדמה‪ ,‬להשתכללות‬

‫טכנולוגית מתמדת‪ ,‬לזניחה מכוונת של מכשירים שהחלידו וקהו‪.‬‬
‫ עם זאת‪ ,‬הדברים אינם פשוטים כל כך‪ .‬כפי שגם מגדל הבינלאומי מלמד‬
‫אותנו‪ ,‬בעולם הממשי בניינים רבים אינם דועכים ל ִאטם עד להתנדפות חרישית‬
‫ורחוקה מהעין‪ .‬בניינים נעלמים מהנוף בשל הריסה מכוונת‪ ,‬לרוב כדי לפנות מקום‬
‫למבנה חדש ומצוחצח‪ ,‬גדול יותר וגרגרני יותר ‪ -‬שמרכיב הזמן לא ניכר בו (לעת‬
‫עתה)‪ .‬קל להצביע על שיקולים כלכליים צרים כסיבה לכך‪ ,‬אולם לרוב מדובר‬
‫בתפיסה תרבותית שאינה מכירה בחשיבותן של פעולות השימור ‪ -‬חשיבות הנובעת‬
‫לא רק מן ההיבטים הפיזיים של השימור אלא גם מן ההיבטים הערכיים שלו‪ .‬הדברים‬
‫נכונים במיוחד בזירה הארץ–ישראלית‪ ,‬שבה הרס שיטתי של שרידי העבר הקרוב‬
‫גּוּבָה לאורך המאה האחרונה בצידוקים אידאולוגיים איתנים ‪ -‬ציוניים ולא ציוניים‪.‬‬
‫ שימור המורשת הבנויה בארץ ישראל נדחק במשך שנים אל השוליים‪ ,‬מתוך‬
‫כוונה תחילה‪ .‬התנועה הציונית ביססה את טענת הבעלות על הארץ גם באיתור‬
‫וחשיפה של שרידי העבר היהודי שהיו טמונים באדמתה‪ ,‬אבל באותה נשימה התעלמה‬
‫מהתרבות החומרית הקיימת בערים שבהן התרכזו בני "היישוב הישן" לצד הערבים‬
‫הפלסטינים‪ .‬עד לתחילתו של המנדט הבריטי התפתחו בארץ ניצניהם של זרמים‬
‫אדריכליים מקומיים‪ ,‬שביקשו לשאוב השראה מתרבות הבנייה המקומית‪ .‬אולם החל‬
‫בסוף שנות העשרים של המאה העשרים‪ ,‬לא מעט בשל הקיטוב הלאומי שהפך תחת‬
‫השלטון הבריטי לגלוי ולווה בהתפרצויות אלימות‪ ,‬החלה הבנייה הציונית להתרחק‬
‫מכל מה שהריח מ"מקומיות" (קרי מ"ערביות")‪ .‬הציונות הפנתה גב לתרבות הבנייה‬
‫המקומית וניסתה לייסד תרבות בנייה חדשה‪ ,‬מודרניסטית‪ ,‬השוללת שלילה מוחלטת‬
‫את תרבות הבנייה של העבר‪ .‬הבריטים‪ ,‬שאידאולוגיית השימור לא היתה זרה להם‪,‬‬
‫התבוננו בשאלת השימור בארץ ישראל דרך משקפיים "אמוניות"‪ ,‬שבהם השתקפה‬
‫בעיקר ארצו של ישוע ותלמידיו‪ .‬כך‪ ,‬לדוגמה‪ ,‬הם הקפידו על שימור דקדקני‬
‫של העיר העתיקה בירושלים‪ ,‬אך בה בעת התייחסו לבנייה מחוץ לחומות כחסרת‬
‫ערך ממשי‪ .‬המצב אצל הערבים לא היה טוב יותר ‪ -‬שם ההתעלמות מההקשרים‬
‫התרבותיים של הבנייה היתה כמעט מוחלטת‪ .‬גם כאשר נחקרה מורשת הבנייה‬
‫המקומית‪ ,‬היה המחקר ממוקד בבנייה הכפרית‪ ,‬ואילו הבנייה העירונית לא נבחנה‬

‫מתוך הבנת חשיבותה התרבותית וההיסטורית‪.‬‬
‫ בעקבות מלחמת ‪ 1948‬הואץ קצב הריסת המורשת הבנויה של הארץ‪ .‬המלחמה‬
‫הביאה איתה הרס פיזי ותרבותי חסר תקדים‪ ,‬שסימניו ממשיכים ללוות אותנו גם‬
‫היום‪ .‬כלפי הערבים‪ ,‬שהיו האויב הפוליטי‪ ,‬השתררה בישראל עוינות שהקיפה‬
‫תחומים נרחבים‪ ,‬בתוכם גם האדריכלות (כלומר השרידים הבנויים של הנוכחות‬
‫הערבית בארץ)‪ .‬מיד אחרי המלחמה נפתח גל מחיקה מסיבי באמצעות מהלך כולל > עמ' ‪63‬‬

‫‪ | 53‬מהרסיך ומחריביך‬